דוחות כספיים חלק שני - המאזן חלק ב'

הבנו קצת מה אומרים כל הסעיפים במאזן, אבל איך מסיקים מזה עד כמה החברה יציבה פיננסית?

כמה דברים חשובים שכדאי לבחון:

מזומנים/cash and cash equivalents - בשונה מהרבה נכסים אחרים שאותם לא קל לממש במהירות, עם מזומן אי אפשר להתווכח. אין צורך בהערכות שווי, בלהעריך בכמה נצליח למכור את המלאי או כל נכס שוטף אחר, מזומן פשוט שווה לערכו בספרים, כמו שאומרים "cash is king".

מזומן גבוה אצל חברה מעיד על חסינות פיננסית גבוהה ויכול לאפשר לחברה לבצע רכישות כדי להרחיב עסקים ויכול להיות שימושי במיוחד בזמני מיתון.

מנגד עודף מזומן יכול להעיד על חוסר יכולת של ההנהלה להקצות הון ולעשות עם המזומן משהו שימושי, בעיתות אינפלציה צבירת מזומן לאורך זמן שוחקת את ערכו.

יחס שוטף/current ratio - כפי שראינו קודם הנכסים השוטפים הינם נכסים שהחברה צופה לממש למזומן בטווח של שנה, ההתחייבויות השוטפות הן החובות שהחברה צופה שתשלם בשנה הקרובה.

בואו נניח מצב שבו פעילות החברה קופאת לפתע, המפעלים נסגרים וגם החנויות, החברה לא תכניס עוד כסף במהלך השנה, אבל היא כן נדרשת לשלם את כל החובות שלה.

כדי לבדוק את היכולת שלה לעמוד בכזה דבר ניתן פשוט להחסיר את ההתחייבויות השוטפות מהנכסים השוטפים, כך נקבל את ההון החוזר. אם נקבל מספר חיובי נניח שהחברה תוכל לעמוד בכל ההתחייבויות שלה לשנה הקרובה, כי יותר כסף צפוי להיכנס לחברה מאשר לצאת.

אבל בבדיקה כזו אנחנו לא לוקחים בחשבון את הסיכון שלא נקבל את כל הנכסים השוטפים, למשל בגלל פשיטת רגל של לקוחות או ירידת ערך של המלאי. כדי לבחון את העניין מזווית נוספת נחשב את היחס בין הנכסים השוטפים להתחייבויות השוטפות על ידי חלוקה שלהם אחד בשני. היחס שנקבל יגלה לנו את היכולת של החברה לעמוד בהתחייבויות שלה בשנה הקרובה בעזרת הנכסים שיתממשו למזומן בשנה הקרובה, בשונה מההון החוזר נקבל יחס שיוכל להצביע על מרווח ביטחון בגובה של הנכסים השוטפים ביחס להתחייבויות.

יחס נמוך מ1 מגלה לנו כי לחברה יותר חובות בשנה הקרובה מנכסים שהחברה תוכל להפוך למזומן בשנה הקרובה, במקרה כזה החברה בונה על הכנסות שיווצרו לה במהלך השנה או גיוס חוב שיכניס לה מזומן שיאפשר לה לעמוד בחובות שלה לשנה הקרובה.

מנגד, יחס גבוה מ1 מרמז כי כנראה לחברה יש מספיק נכסים כדי לעמוד בהתחייבויות שלה בשנה הקרובה ללא מקור מזומן נוסף, ככל שהיחס יותר גבוה ככה יורד החשש מכך שיש נכסים מסויימים שערכם נמוך מבספרים, כי יש מספיק נכסים לפצות על כך.

בגדול, יחס מיידי גבוה יחשב כבטוח יותר, אך יכול גם לרמז על כך שהחברה אוגרת יותר מידי מזומן ביחס לחובות השוטפים שלה.

כלל האצבע של וורן באפט בנושא הוא לבחור חברות עם יחס שגדול מ1.5.

חשוב להבין שלחברות שונות יש מדיניות שונה וחברה עם יחס נמוך לא בהכרח מסוכנת יותר מחברה עם יחס גבוה.

כדאי להכיר גם את היחס המהיר והמיידי שמחמירים יותר עם הנכסים השוטפים ומשמיטים סעיפים מעט פחות נזילים כמו מלאי או מיסים נדחים.

הון למאזן/Equity Ratio - כדי לבדוק את יחס המינוף של החברה נחלק את ההון העצמי של החברה בסך הנכסים שמהווים את סך המאזן, כך נדע כמה מסך נכסי החברה מקורו בהון העצמי של בעלי המניות וכמה מגיע מחוב ומינוף, יחס נמוך יעיד שהחברה ממונפת וייתכן ומסוכנת יותר.

תשואה על ההון/ROE - בואו נבחן שתי אפשרויות השקעה, אחת שבה השקעתם 100 שקלים במניה מכספכם האישי, והשנייה שבה השקעתם 50 מכספכם האישי ו50 מהלוואה (נניח והיא לא נושאת ריבית). המניה עולה ל110, אז מהי התשואה שלנו? בגדול התשואה בשני המקרים היא 10%, אבל, באפשרות הראשונה אם נמכור את המניה נשאר עם 110 ביד, באפשרות השניה אם נמכור את המניה ונחזיר את ההלוואה נשאר עם 60 ביד. אם נחשב את התשואה על הכסף שהשקענו מכיסינו האישי נגלה שבאפשרות הראשונה אכן התשואה הייתה 10% אך בשנייה היא 20% (10/50). התשואה באפשרות השנייה גבוהה יותר בזכות המינוף שלקחנו, כמובן שאם המניה הייתה יורדת ל90 היינו מפסידים 10% באפשרות הראשונה ו20% בשנייה. אז מה שחשוב לבחון הוא לא רק התשואה על המניה/נדל"ן/פרוייקט אלא גם את התשואה על ההון העצמי בהשקעה.

וכך גם בחברות, ישנן חברות שנוטלות חוב גבוה וישנן כאלו שלא. כדי לחשב את התשואה על ההון פשוט נחלק את הרווח הנקי של החברה בהון העצמי הממוצע שלה לאורך השנה (ההון העצמי בסוף השנה+ההון העצמי בתחילת השנה חלקי 2).

התשואה על ההון מלמדת עד כמה יעילה החברה בשימוש בכסף שהושקע בחברה על ידי בעלי המניות וברווחים שטרם חולקו.

אין ממש כלל אצבע לתשואה על ההון וזהו נתון שחשוב להשוות לחברות דומות ולתשואה על ההון ההיסטורית של החברה הנבחנת.

מכפיל הון/Price to book value - נכסי החברה מורכבים מחוב והון עצמי, אם החברה הייתה מפסיקה היום לפעול, מוכרת את כל הנכסים ומשלמת את כל ההתחייבויות, היינו נותרים עם ההון העצמי. אז חברה בגדול אמורה להיות שווה להון העצמי שלה - הכסף שנקבל לאחר פירוק החברה, אך רוב החברות שוות פי כמה מההון העצמי שלהן, למה? מאחר ואנחנו מצפים שהחברה תייצר רווחים עתידיים אנחנו מוכנים לשלם יותר מההון העצמי שלה, כי יש שווי לרווחים העתדיים שלה היום. כדי לחשב את מכפיל ההון נחלק את שווי שוק החברה בהון העצמי שלה. רוב החברות כפי שהוזכר נסחרות במכפיל הון גבוה מ1, מצב שבו חברה תיסחר במכפיל הון 1 או נמוך מכך יכולה לנבוע מצפי להפסדים בעתיד או אי אמון בשווי האמיתי של הנכסים של החברה ויכולתה לגבות אותם במלואם. חברות עם מכפיל נמוך מ1 הוא לא דבר נפוץ, וניתן למצוא חברות כאלה בזמני מיתון או בירידות חדות בשוק המניות, אם אנחנו מאמינים כי ההון העצמי של חברה כזו אמור לעלות עם השנים או לא לרדת כלל, זו יכולה להיות קנייה אטרקטיבית עבורנו - כי אנחנו רוכשים חברה מתחת לשוויה.

זהו, יש עוד הרבה יחסים מאזניים שניתן לבחון אבל ניסיתי לרכז פה את המוכרים והחשובים ביותר.

חשוב לזכור שהיחסים האלו בנפרד לא אמורים להוביל אתכם להחלטה אם להשקיע או לא בחברה, כל אחד מהם בודק אספקט ספציפי בחברה וצריך להיבחן ביחד עם עוד שלל נתונים אחרים.